Outreach – lots of radio and some TV, newspapers, podcasts…

נמלת האש האדומה (הגדולה!) הגיעה לאזורנו!!

ראיון לגבי דיווח ראשון על פלישה של נמלת האש האדומה (Solenopsis invicta) לאזורנו – סיציליה! (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 19.9.23)

 

שיחת עומק בשלושה שיודעים

שיחת עומק (כמעט שעה!) עם שרון קנטור בתכנית שלושה שיודעים (רדיו כאן תרבות 23.11.22) על אבולוציה של חרקים חברתיים. דיברנו על נמלים, דבורים, ומה שבינהן. על סוד ההצלחה האבולוציונית שלהן, על מינים פולשים, על אבולוציה של הארגון החברתי והבסיס הגנומי שלה, על חקלאות של נמלים, על נמלים שמתמחות בפשיטות על טרמיטים, על החשיבות של קרבה משפחתית ושל מגוון גנטי בקן ובכוורת, והאם בכלל צריך זכרים?

 

דבש נמלים?? עם סגולות מרפא???

ראיון לגבי מחקר שמצא תכונות אנטיביוטיות ל״דבש״ של נמלי honeypot במדבריות אוסטרליה (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 20.8.23)

ותודה ליורם גרשמן שבזכותו דיברנו על הנושא!

 

איך נמלה גוזרת עלה?

ראיון לגבי מחקר שבדק איך הנמלים גוזרות העלים מחליטות איך וכמה בדיוק לגזור עלה (רדיו כאן תרבות 11.7.23)

 

נמלים מריחות סרטן

ראיון לגבי מחקר צרפתי בו אילפו נמלים מהסוג פורמיקה להבדיל בין ריח השתן של עכברים הנושאים גידולים סרטניים לבין זה של עכברים בריאים (בתכנית העולם היום, כאן 11, 25.1.23)

וגם ראיון ברדיו כאן תרבות בתכנית שלושה שיודעים:

סופרגן של מלכה

ראיון לגבי גילוי סופרגן חדש בנמלה חסרת המלכה המשובטת שגורם לפועלות לפתח תכונות של מלכות (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 14.3.23) 

חקלאות והדברה ביולוגית בנמלים

ראיון לגבי נמלים שמגדלות גני פטריות ומשתמשות בחומרי הדברה שמיוצרים ע״י חיידקים סימביונטים (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 21.11.22) 

כמה נמלי אש צריך בשביל לבנות רפסודה?

ראיון לגבי המנגנון ההתנהגותי שמוביל נמלי אש לבנות רפסודה (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 19.9.22) 

כמה נמלים יש בעולם?

ראיון לגבי מחקר שהעריך כמה נמלים יש בעולם (בתכנית העולם הערב, כאן 11, 19.9.22)

 

מוח של נמלה מתכווץ וגדל חזרה

ראיון לגבי שינוי הפיך בגודל המוח בנמלה ההודית הקופצת שהופכת מפועלת למלכה וחזרה (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 19.4.21) 

אובדן הכנפיים של הנמלים

ראיון לגבי מחקר על אובדן יכולת התעופה באבולוציה של נמלים שאפשר להן לחזק יכולות אחרות (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 19.10.20) 

נמלת הגהנום

ראיון עם דודו ארז לגבי מאובן של נמלת הגהנום שנלכדה בענבר יחד עם הטרף שלה (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות 11.8.20) 

רפסודות של נמלי אש

ראיון עם דודו ארז לגבי נמלי אש שבונות רפסודות, ועל המבנה החברתי שגורם להן להיות מין פולש אגרסיבי (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות, 1.2020) 

פרדוקס האבולוציה של אלטרואיזם

ראיון על הפרדוקס של האבולוציה של שיתוף פעולה וחברתיות וההסבר של ברירת שארים (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות, 12.2.2019) 

נמלים פרמדיקיות

ראיון על מחקר של נמלים אפריקאיות שמחלצות וחובשות חברות שנפצעות בקרב עם טרמיטים (בתכנית לונדון את קישרנבאום, כאן 11, 2.2018)

נמלים בבונקר הפולני

ראיון על נמלים שנכלאו בבונקר פולני ועל קווי דימיון בין חברות בני אדם לחברות חרקים (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות, 11.2019) 

מעוף כלולות בתכנית הבוקר

ראיון על מעוף כלולות בתכנית הבוקר עם ניב רסקין (ערוץ 11, 28.10.19)

עושים היסטוריה עם נמלים

איל התארח בתכנית על ״מה אפשר ללמוד מהנמלים?״ (הסכת עושים הסטוריה 299)

https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_299

נמלים לוקחות יום מחלה

ראיון עם יעקוב אחימאיר על נמלים שלוקחות יום מחלה ונמנעות מלהדביק את חברותיהן לקן (העולם היום, כאן 11, 11.2018)

וגם בתכנית שלושה שיודעים (רדיו כאן תרבות, 11.2018)

טרמיטים ללא זכרים

ראיון על מין של טרמיטים ללא זכרים (בתכנית שלושה שיודעים, רדיו כאן תרבות, 10.2018) 

היתרון האבולוציוני של נמלי האש

ראיונות בכאן רשת ב׳ וברדיו כאן תרבות (בתכנית שלושה שיודעים) לרגל פרסום מאמר שלנו על היתרון האבולוציוני של נמלי האש ועל הגנים שעברו אבולוציה באוכלוסיות פולשות (7.2018)

למה לחקור נמלים?

ראיון ברדיו קול רגע לרגל פרסום מאמר שלנו על האבולוציה של נמלי האש ועל הגנים שעברו אבולוציה באוכלוסיות פולשות (7.2018) 

מכתב הפרופסורים נגד מבקר תיאוריית האבולוציה

גם קופרניקוס הוא רק תיאוריה

הארץ 11.1.15

התאכזבנו לקרוא את רשימתו של דורון קורן על ספר לימוד לביולוגיה (“ספרים”, 26.12), שבה הוא מחווה את דעתו על תיאוריית האבולוציה. דברים שכאלה מתאימים לטור של דעה אישית, ולא במסווה של ביקורת ספרותית, ובמיוחד ביקורת על ספרי לימוד. התבטאויות כאלה נפוצות בשיח הציבורי בארצות הברית, בעיקר אצל מיעוט דתי פנאטי, אבל אנחנו מקווים שבמקומותינו מדובר עדיין במיעוט זניח ונותרו בינינו אנשים חושבים לרוב. אף אל פי כן, הרגשנו חובה להגיב על דברים כאלה, כדי להדגיש עד כמה הם אינם במקומם, וכדי לעודד כותבים ובעלי דעות אחרים לחשוב לפני שהם מתבטאים בנושא.

אין אנו יודעים אם הכותב אכן מבין בנושא סגנון הכתיבה ודרך ההצגה של חומר לימודי בספרים לתלמידי בית ספר, אך ברור שאין הוא מבין בתחומי האקולוגיה, האבולוציה ומהות המחקר המדעי. יש צורך בקצת יותר מאשר צפייה בסרטי טבע כדי להבין ואף ללמד ביולוגיה מודרנית. תיאוריה מדעית היא ההסבר הרחב למכלול גדול של עובדות, תולדה של תצפיות וניסויים מדעיים. כזאת היא תיאוריית האבולוציה, המקובלת על רובם המכריע של חוקרי הביולוגיה בעולם. בימינו אין אף תיאוריה אחרת שיכולה אפילו להתחרות בה, כפי שרואה כל מי שעוקב אחר העיתונות המדעית או משתתף בכנסים מדעיים בתחום.

הדרישה לכלול “תיאוריה” מתחרה דוגמת בריאתנות בספרי הלימוד באקולוגיה משולה לדרישה לכלול בספרי הלימוד העוסקים במערכת השמש את התיאוריה המתחרה הגורסת כי הארץ היא מרכז העולם והשמש והכוכבים מסתובבים סביבה. הרי התיאוריה הקופרניקאית היא רק תיאוריה מדעית. אמנם תיאוריה הנתמכת על ידי תצפיות אינספור, אבל עדיין תיאוריה. בדיוק באותה מידה, תיאוריית האבולוציה של דרווין והמוני החוקרים שבאו אחריו היא תיאוריה מדעית הנתמכת על ידי תצפיות אינספור, כך שלא נותר ספק סביר בנכונותה.

האם עלינו לעודד תלמידי תיכון להטיל ספק בתיאוריות של קופרניקוס ודרווין? ניתן וחשוב להטיל ספק בתיאוריות מדעיות, אך הטלת ספק צריכה להיות מלווה בתיאוריה מדעית מתחרה עם תמיכה אמפירית.

יתר על כן, בניגוד לתיאוריית האבולוציה, שהיא תיאוריה מדעית (כלומר כזו שניתנת להפרכה בניסויים מתאימים), בריאתנות אינה תיאוריה מדעית אלא אמונה. בתור שכזאת, אין לה מקום בשיעורי מדע אלא בשיעורי דת או אמונה. חשוב לזכור שבניגוד לרוב ילדי העולם, התלמידים הישראלים נחשפים לגישה הבריאתנית במשך 12 שנות לימוד דרך שיעורי תנ”ך, בהיקף רחב יותר ממספר שעות הלימוד שמוקדשות למקצוע הביולוגיה כולו. דרישה ללמד בריאתנות בשיעורי מדע שקולה לדרישה ללמד אבולוציה בשעורי תנ״ך.

מנין אם כך מגיעות הדרישות החוזרות ונשנות להציג את האבולוציה כתיאוריה אחת מני רבות? הרי אף אחד לא טורח להטיל ספק בתיאוריה הקופרניקאית. מן הסתם הדבר נובע מתגובה רגשית אצל רבים כלפי תיאוריה מדעית הנתפשת כמערערת את יסודות האמונה הדתית. יש לציין שישנם ישראלים מאמינים רבים שבעבורם אין סתירה בין המדע לאמונה, ובמיוחד נזכיר את פרופ’ ישעיהו ליבוביץ שהרבה לעסוק בנושא. אך אין ברצוננו להתייחס כאן לשאלת האמונה הדתית. מערכת החינוך במדינת ישראל נדרשת להתמודד עם מגוון אמונות דתיות ועל פי רוב מצליחה לעמוד באתגר. חבל שקורן ועורכי “הארץ” לא הצליחו לעמוד בכך.


ד”ר איל פריבמן, פרופ’ אברהם קורול, ד”ר רמי רשף, ד”ר דניאל שר, פרופ’ עדו יצחקי, אוניברסיטת חיפה, ד”ר יהוא מורן, ד”ר יובל טבח, ד”ר אורי גת, האוניברסיטה העברית בירושלים,
ד”ר עדי שטרן, פרופ’ טל פופקו, פרופ’ דורותה הושון, ד”ר איתי מירוז, פרופ’ ארנון לוטם, פרופ’ אלי גפן, אוניברסיטת תל אביב
פרופ’ איתי ינאי, טכניון
פרופ’ הדס הבלנה, פרופ’ עופר עובדיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב